חדשות מעניינות, ספרד ואיטליה בחרו שני סרטים שייצגו אותם בטקס האוסקר, שלא היו הסרטים המובלים לבחירה על דעת רבים. ספרד החליטה לא לבחור בסרטו של אלמודובר "העור שאני חי בו" בכיכובו של אנטוניו בנדרס. והסגה של הסכסוך המתמיד בין אלמודובר לאקדמיה הספרדית נמשכת. במשך שנים האקדמיה התעלמה מסרטיו של אלמודובר ושלחה אותו רק פעמים לטקס עם סרטיו "נשים על סף התמוטטות עצבים" ו"הכל אודות אמא". אלמודובר פרש מהאקדמיה בשל יחסה של האקדמיה אליו אבל באפריל השנה הוא הסכים לשים את הסכסוך מאחור ולחזור אל האקדמיה הספרדית. אבל עדין בסוף האקדמיה בחרה בסרט אחר.
הסרט הספרדי שנבחר הוא של הבמאי אגוסטי ויארונגה "לחם שחור", הוא היה החביב של האקדמיה בתחרות של שנה שעברה וזכה ב-9 מתוך 14 מועמדויות לפרס הגויה. הסרט מספר על התבגרותו של ילד בשם אנדרו בספרד על רקע מלחמת האזרחים בשנות ה-30. הסרט זכה לתגובות טובות אבל עדיין כולם ציפו לראות את "העור שאני חי בו" בטקס השנה.
הסרט הספרדי שנבחר הוא של הבמאי אגוסטי ויארונגה "לחם שחור", הוא היה החביב של האקדמיה בתחרות של שנה שעברה וזכה ב-9 מתוך 14 מועמדויות לפרס הגויה. הסרט מספר על התבגרותו של ילד בשם אנדרו בספרד על רקע מלחמת האזרחים בשנות ה-30. הסרט זכה לתגובות טובות אבל עדיין כולם ציפו לראות את "העור שאני חי בו" בטקס השנה.
הסרט המועמד האיטלקי שנחשב לבחירה המובילה לאוסקר היה הקומדיה "יש לנו אפיפיור" שמוקרן בימים אלו בארץ. אבל הסרט שנבחר הוא טרהפרמה ("יבשת") שמספר על התהליכים שעוברים על מהגרים מצפון אפריקה שמגיעים לאיטליה ועל מדיניות ההגירה הקשוחה של איטליה. בהוליווד לא מהמרים עליו שיכנס לרשימה של ה-9 הסופיים מה שלא משנה יותר מידי כי גם לסרט "יש לנו אפיפיור" לא נתנו יותר מידי סיכוי.
מעניין. האמת, שאני לא חובבת אלמדובר דגולה. דווקא הבחירה של האיטלקים נשמעת מעניינת ואיכותית.
השבמחק